top of page

האוכל הגאורגי (לסקרנים ולשמרנים)

אותנטי, נגיש, משביע וזול - המטבח הגאורגי יספק לכם חוויה מקורית וייחודית של טעמים ומרקמים.

 

אירוח בכפרים: אם תבחרו ללון בגסטהאוסים במהלך טרקים תיהנו מחוויה קולינרית מסורתית, שגם אם לא כולה תהיה ערבה לחיך היא בהחלט תשרה עליכם את האווירה המקומית ותחבר אתכם אל המקום.

מסעדות: רובן משלבות אוכל מהמטבח הגאורגי המסורתי (לא בהכרח אותן מנות המוגשות בכפרים), יחד עם מנות מודרניות כמו פיצה, עוף, צ'יפס וכד'.

לרוב תוכלו למצוא תפריט מתורגם לאנגלית, אך גם אז לא תמיד ברור מהי כל מנה.

רחוב ושוק: מי מכם שלא נירתע מאוכל רחוב יוכל להתנסות באכילת צ'ורצ'חלה, פירות, גבינות ועוד.

שילוב ראוי: בין אם באירוח בכפרים ובין אם במסעדות המקומיות - כל ארוחה גאורגית ראוי לשלבה עם יין מקומי, משקה הצ'צ'ה או כוס בירה צלולה. (ואז עוד כוס. ואולי אחת נוספת - אל תהססו, המחירים מצחיקים).
 

מנות מהמטבח הגאורגי:

פורי – הלחם הגאורגי שנאפה בגודל מפלצתי בתנור אבן יעודי. התענוג לפתוח את הבוקר עם לחם קריספי וחם ישירות מהתנור יעלה לכם כ1 לארי. תוכלו לקנות ממנו בכמויות לפני יציאה לשטח למספר ימים, רק קחו בחשבון שיש לו משקל.

עבור ישראלים שומרי כשרות הפורי הוא אחת ההצלחות של המדינה, שכן עצם הכנתו בתנור אבן יעודי מגדירה אותו ככשר, והוא בהחלט משחק תפקיד מרכזי בתפריט של שומרי הכשרות.

מי מכם שיגיע לחבל קאחתי יתוודא לגלות כי שם מכינים את הלחם הגאורגי המסורתי בצורה טיפה שונה מהמקובל בשאר המקומות. בהחלט שינוי מרענן לתפריט.

 

 

 

 

חצ'פורי - מאפה גאורגי ממולא גבינה מקומית שהחך הישראלי לא כל כך רגיל לטעמה. תיתקלו בו המון בכפרים הנידחים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אצ'רולי - "סירה" עשויה מבצק, ממולאת במספר סוגי גבינות, כשבמרכזה צפה ביצת עין. נהוג לחתוך מהלחם היבש מסביב ולטבול אותו בביצת העין ובגבינות. מנה שתמצאו לרוב במחיר לא גבוה והיא בהחלט משביעה.

 

 

 

 

 

 

 

 

צ'ורצ'חלה – ממתק מסורתי שנאכל כקינוח, מקורו הוא בקווקז הגאורגי והוא מצוי גם בטורקיה וברוסיה.
צ'ורצ'חלה עשוי לרוב מאגוזי מלך (ולעתים מאגוזים אחרים, שקדים או צימוקים), השזורים אחד לשני בחוט (בעזרת חוט ומחט), נטבלים ברפרפת ענבים מתוקים ונתלים לייבוש (כמו כביסה). מראה הצ'ורצ'חלה שנוצר דומה לנקניקיה, ומכאן שמו בטורקית שמשמעותו "נקניק אגוז". יש הטוענים שטעמו מזכיר טעם חרוסת.

 

 

 

 

 

חינקאלי (Khinkali) – כופתאות בצק ממולאות בחזיר, פטריות, תפוח אדמה, גבינה..

חינקאלי מסורתי במסעדה יעלה לכם בין 0.50 ל0.70 לארי (תלוי במילוי) לכופתאה אחת, ולרוב המגבלה היא למינימום 5 כופתאות לשולחן. לא תרצו להזמין פחות מזה.

 

 

 

 

 

 

 

 

קדרות ותבשילים – במסעדות המקומיות סוגי הבשר לרוב יחזרו על עצמם; בקר, חזיר, עגל, כבש, לעיתים ארנב... בצורות בישול שונות כמו; צלייה, קדרה, בישול ארוך.. לרוב מוגש במחבת חימר השומרת על החום.

 

מרקים – כמעט כל מסעדה מקומית מציעה מרק יומי או מספר מרקים מהתפריט, וגם באירוח בכפרים יוגש מרק כלשהו (בדרך כלל צמחוני עם ירקות או נודלס) הן לארוחת ערב והן לארוחת בוקר.

המרקים הנפוצים ביותר הם: חראצ'ו (מרק בשר, אגוזי מלך, מחית שזיפים, אורז, תבלינים חריפים), צ'יחירטמה (בשר, ביצים, קמח, חומץ ענבים, צמחי תבלין), בוזורטמה (בשר, בצל, עגבניות, תבלינים חמצמצים).

 

 

 

צ'צ'ה – לרוב מופק מזיקוק שאריות הענבים (קליפות, גרעינים וכו') ששימשו להפקת יין, לעיתים רחוקות יופק מתאנים, אפרסקים, תפוזים או קלמנטינות.

כמעט בכל בית גאורגי קיימת מערכת לאידוי שאריות הענבים והפקת משקה הצ'צ'ה ע"י קירור אדים אלו והפיכתם חזרה לנוזל. משקה הצ'צ'ה מכיל כ55% אלכוהול ואף יותר. הוא נמכר בדוכני רחוב במחיר של 5 לארי לבקבוקי חצי ליטר ובבקבוקים ממותגים בחנויות וביקבים במחיר של כ10 לארי לליטר.

איך תדעו עם הצ'צ'ה ראויה לשתייה? קודם כל, לפני שתקנו ברחוב לרוב יציעו לכם טעימה מהמשקה (אם לא מציעים, אל תתביישו לבקש), אבל אלו מכם שבלוטות הטעם לא יועילו להם להבחין זיכרו ש- ככל שהמשקה שקוף וצלול יותר כך תדעו שמדובר בצ'צ'ה איכותית יותר.

 

 

 

בירה – הפופולאריות ביותר הן קזבגי ונתחתרי Natakhtari.

במסעדות מחיר של 2-4 לארי ל400/500 מ"ל בירה.

בקיוסקים מחיר של 5-8 לארי לבקבוק של 2 ליטר בירה.

 

 

 

 

 

 

 

 

משקה מוגז מקומי – בטעמים מפתיעים כמו אגסים, אפרסקים, ענבים, שילוב עם טרגון (מזכיר טעם של אניס) ולימונים.

במסעדות מחיר של 2 לארי לבקבוק 500 מ"ל.

 

 

 

 

 

 

 

 

מלח סוואנתי – תערובת תבלינים מסורתית ועתיקה. הריח שהמלח מפיק מגיע למרחקים, ואם תרכשו ממנו לבישול במהלך הטיול לא תוכלו להתעלם מהריח שלו שבוקע מהמוצ'ילה (ומבעד ל4 שקיות ניילון בהן עטוף). 

בקיוסקים המחיר המקובל לשקית קטנה של מלח כ2 לארי.

 

 

 

 

 

 

 

מים מינרלים בורג'ומי – המים המבוקבקים הפופולאריים ביותר בגיאורגיה. כיום תוכלו למצוא אותם גם בחנויות בארץ, כך שלא בטוח שמדובר בחוויה ראשונית לכל אחד מכם, אך שם תוכלו ליהנות מהם בכל קיוסק ומסעדה, וכאמור; בזול. מדובר במים מוגזים טבעית, הנשאבים מהמעיינות בעיר בורג'ומי, בעלי טעם מעט מלוח בשל המינרלים הבוקעים מהנביעה.

כמו כן שימו לב שלא מעט מבקבוקי המים האחרים, מלבד נושאי הלייבל "בורג'ומי", גם הם מכילים מי סודה טבעיים ומלוחים במעט, על חלקם אף תמצאו סלוגן שטוען שמים אלה משמשים תרופה להאנגאובר, אז אלא אם כן אתם מעוניינים לבדוק את ההצהרה הזו אחרי לילה רווי בצ'צ'ה - שימו לב שאתם בוחרים בקבוק שרשום עליו מפורשות "מים" ולא "סודה".

 

 

 

מיץ פטל – המקומיים נוהגים לקטוף את פרי הפטל ולהפיק ממנו מיץ טבעי, בדומה למיץ תפוזים סחוט טבעי המוכר לנו. לרוב תוכלו לראות את כלי הקיבול בהם הם מרכזים את הפרי ומוציאים ממנו את המיץ. 

 

 

 

פיצה – למי שלא מתחבר לטעם הגבינה המקומית, בה נעשה שימוש בחצ'אפורי למשל, מומלץ לוודא לפני הזמנת פיצה שלא משתמשים בגבינה זו אלא במוצרלה או חיקוי למוצרלה. טיפ נוסף: אם תרצו תוספת לפיצה, בגאורגיה אין הדבר כרוך בתוספת כסף. הם לא מכירים כל כך את המנהג של "תוספת על פיצה", לכן עליכם פשוט להיות ברורים בבקשה שלכם.

 

 

 

תה – לרוב תה שחור. אם אתם מתגעגעים לתה מינט מרענן, התארחו בגסטהאוס של נאזי בקזבגי ותהנו מתה כזה בכל בוקר ואחרה"צ.

 

 

 

אל תדאג חבר, יש גם אוכל כשר

כל המוצרים הנ"ל לקוחים מרשימת בית חב"ד בשילוב עם תוספת רבנים מבית חב"ד.

הקפדנים ביותר רשאים לאמת ולאשרר רשימת מצרכים על מנת למנוע חששות.

 

פורי - הלחם הגאורגי הטעים, שנאפה בתנור יעודי ועל כן כשר.

יש להימנע מלצרוך לחם ארוז, שכן רוב סוגי הלחמים הללו מכילים חומרים משפרי אפיה שאינם כשרים.

שימו לב במיוחד ל"אמולסיפייר" (מסומן ב- 471-E) המיוצר משומן מן החי (חזיר).

פירות וירקות - אלא אם ידוע שהם מארץ ישראל (ואז הם חייבים בתרומות ומעשרות), כמו; פירות הדר, אבוקדו, גרעיני חמניות, פפריקה, זעתר.

פירות יבשים – יש לבדוק שהציפוי אינו משומן מן החי.

ירקות קפואים – למעט השקיות אליהן מצורפת שקית עם רוטב, וקיים חשש תולעים כמעט כמו בירק חי.

חלב - חלב סויה של חברת alpro, קשה להשגה מחוץ לערים הגדולות.

יש להימנע מחלב נוכרי.

קרקרים - של חברת wasa.

קורנפלקס - של חברת קלוגס (מסומן באמצעות סימן כשרות: MK).

פסטה – מהסוג שביצים אינן חלק מהמרכיבים.

רסק עגבניות - תוצרת איטליה.

ריבות – למעט ריבת ענבים וכל עוד לא מכילות תוספת של תמציות.

דבש טהור – כשר.

ביצים - כשרות.

מיונז משמן צמחי – למעט אם מכיל חומץ יין.

חרדל – למעט אם מכיל תוספת יין.

שמן זית - בכבישה קרה.

שמן חמניות - כשר.

שימורי גזר, אפונה או לפתנים - אלו שיש בהם רק תוספת סוכר.
שימורי זיתים, מלפפונים וכרוב כבוש – למעט אלו שמכילים חומץ יין.

סרדינים - שימורים תוצרת ריגה.

תבלינים - כשרים אם אינם מעורבבים (כלומר מכילים רק תבלין אחד). מלח סוונתי לא כשר.

גבינות קשות - לצערינו אין גבינות קשות כשרות, כולל הגבינה בה משתמשים למאכלים המסורתיים כגון חצ'אפורי.

שוקולד - של חברת nuttela, תוצרת פולין.

גלידות - רק "האגן-דאץ" – עם כשרות O.U, כאשר יש לשים לב לסוג אחד המכיל ג'לטין שאין לו כשרות O.U.

גלידת קרח - רק שאינם מענבים.

מסטיקים - "ORBIT" המיוצר בצרפת היחיד שאין בו חשש.

משקאות קלים - קוקה קולה (כולל דיאט), פפסי, פאנטה, שוופס – מקובלים ככשרים.

יין - יש יצרן יינות יהודי אחד בטביליסי.

צ'צ'ה – מהסוג שלא יוצר מענבים, אחרת נחשב כנסך.

בירה - בירות לאגר כשרות.

מיצי פירות – פרט לאלה שמכילים מיץ ענבים.

קפה ותה - טוב לשתות בכוסות חד פעמיים.

 

 

סימוני כשרות (קיימים המון אבל אלו הבולטים):

KF - מקפיד על חלב ואפיית ישראל, BDL, BD, MK, O.K, O.U

bottom of page